לא על הלימון לבדו - הלימונצ'לו של חואן

סיפורו המשכר של חואן שפרינצק, שגילה מאוד מוקדם את אהבתו למשקה הלימוני אי אז בשנות החמישים.

את חואן שפרינצק אני מכירה בעקבות אימי, שניהם חברים במקהלת "לוס אמיגוס" ששרה שירים דרום אמריקאים ופועלת בנס ציונה. ביקשתי מחואן לשתף אותי באנקדוטה משנות ילדותו, ועיניו נצצו כשהוא דיבר על הלימונצ'לו.

חואן וחברו אלכס היו צמד ילדים שובבים בני 11-10 שנהנו לממש את סקרנותם בהרפתקאות מופרעות.

אביו של אלכס שהיה בשנות ה- 40 לחייו, עלה מדרום איטליה, וגם כשכבר הפך לארגנטינאי, התנהג כאילו מעולם לא עזב את איטליה. יום אחד בעודם משחקים, ראו הצמד את אביו של אלכס מקלף כמות גדולה למדי של לימונים - דבר שישר הצית את סקרנותם. הם שאלו אותו מה הוא עושה וזה ענה שהוא מכין לימונסינו - משקה עתיק יומין, שנהוג לשתות באזור שממנו הוא מגיע.

חואן עוד הוסיף כי בהתחלה האב לא רצה שישתתפו בהכנת המשקה אך לאחר ש"נדנדו" לו הוא הסכים שיקלפו את הלימונים. המשימה הלא סימפטית במיוחד זכורה עד עצם היום הזה כמשימה רוויית דמעות בשל התזות המיץ הרבות בעיניהם של הילדים. הילדים חשבו שהאב ייקח את מיץ הלימונים אבל לבסוף הבינו כי ההכנה דורשת שימוש בקליפות בלבד. אביו של אלכס הכניס את הקליפות לבקבוק והוסיף סוכר ונוזל שקוף. בתמימותם הרבה חשבו שמדובר במים ולמרבה ההפתעה האב אישר שמדובר במים. הבקבוק הוכנס לארון והילדים שכחו ממנו, עד שיום אחד זה קרה. הם הבחינו באבא של אלכס מוזג מהבקבוק לכוס שתייה ושותה להנאתו, מה שעורר את דחפם להתגנב למטבח ולטעום מהמשקה בעצמם. לצערם, מדובר היה במשימה לא פשוטה בכלל, כיוון שהבקבוק היה נעול במפתח בתוך ארון במטבח. דווקא בשל היותו של הבקבוק נעול ומסוגר, סקרנותם גאתה אף יותר. הם תכננו תכסיסים איך לפתוח את הארון מבלי שהאב ישים לב וכל ההתעסקות הפכה לאובססיה עבור הילדים. יום אחד, ראו הילדים את הבקבוק הפתוח על שולחן פינת אוכל. מבלי לחשוב פעמיים אלכס לקח בקבוק קטן ריק ומילא אותו במשקה המסתורי.

חואן נזכר ומספר שאלכס והוא עלו לגג הבית ובהתרגשות רבה לגמו מהמשקה. הטעם שלו היה מתוק וחזק והזכיר סירופ נגד שיעול, אבל השניים התרגשו ונהנו מהטעם ואף גמרו את הבקבוקון. מבלי לשים לב, השניים השתכרו לגמרי והתחילו לצחוק צחוק מתגלגל כמו שני משוגעים. אלכס ישן במשך שעות שעות ארוכות וחואן חזר הביתה ושם אמו הבינה שמשהו לא כשורה, כשלפתע החל חואן להקיא והבית התמלא בריח אלכוהולי שהסגיר אותו.

זו הייתה הפעם הראשונה בה חואן נתקל במשקה הזה ורק כעבור 60 שנה הוא נתקל בו בשנית, כשחברו חיים הציע לו להצטרף אליו בהכנת לימונצ'לו. זו גם הפעם שבה חואן גילה כי בשנות השמונים נרשם באיטליה פטנט על המשקה ושמו היה לימונצ'לו.

לימונצ'לו מגיע בגדלים ובטעמים שונים. צילום: מאגר WIX

איך להכין לימונצ'לו:

0.5 ק"ג של קליפות לימון, ללא השכבה הפנימית הלבנה של הקליפה.

1 ליטר אלכוהול 95%

300 גר' סוכר לבן

מערבבים את כל הרכיבים יחד ומעבירים לבקבוק זכוכית (אותו יש לשטוף במים חמים בטרם השימוש). מניחים למנוחה כחודש, ולאחר מכן מוסיפים 0.5 ליטר מים (רתוחים וקרים). מסננים את הנוזל, מחזירים לבקבוק וזהו, זה מוכן! שומרים במקרר או במקפיא ונהנים מהמשקה במתינות, שכן הוא מכיל אחוזים גבוהים של אלכוהול.